מהי פסיכודרמה?

yochai.zxc • April 30, 2024

מהי פסיכודרמה ומה בעצם מתרחש בסדנאות הפסיכודרמה של מכון נביעה?

פסיכודרמה היא שיטה טיפולית וחווייתית העושה שימוש בטכניקות פעולה.

זהו תהליך של "הצגה", אשר בה המשתתף מציג את עולמו הפנימי - שאיפותיו, חלומותיו, חוויות מהעבר ועוד, באמצעים מילוליים ולא מילוליים ובעיקר בפעולה דרמטית, תוך שימוש בכלים מעולם המשחק והדמיון.

מהלך הטיפול בפסיכודרמה כולל משחקי תפקידים והמחזת סצנות מהחיים האישיים של המשתתפים.

באמצעות פסיכודרמה לומד המשתתף כיצד ניתן לשנות מצבים ותגובות לא רצויות ולפעול בדרכים חדשות על מנת לשפר את איכות חייו.

העבודה נעשית הן בקבוצות והן באופן פרטני, כאשר בקבוצה ישנה, בנוסף לעבודה האישית, גם התמקדות בקשר שבין היחיד לקבוצה.


קבוצת הפסיכודרמה היא מרחב בטוח בו אפשר לבטא את עצמי על האור והחושך שבתוכי, ללא חשש מביקורת, שפיטה וכדומה.

הקבוצה היא סביבה תומכת, ויש בה התחייבות מצד כל החברים על שמירת סודיות ועל כבוד הדדי.

זהו מרחב שבו תוכלו לחוש שייכות ובו ניתן לעשות עבודת עומק.


במסגרת טיפול בפסיכודרמה מתאפשרת התבוננות במגוון התפקידים האישיים והמקצועיים אשר ממלא אדם בחייו.

כאשר אדם מגלם דמות אחרת מעולמו, הוא למעשה מתנסה בתפקיד חדש ובכך מתקיימת הרחבה של רפרטואר התפקידים שלו.

האפשרות לפגוש דמויות מופנמות בתוכנו על הבמה הטיפולית, היא אפשרות מגדילת תובנה פנימית ומאפשרת עבודה רגשית עמוקה.

המרחב הטיפולי נהיה מעין במה, במה המאפשרת שיח בין חלקים שונים בתוכנו, על מנת למצוא איזון ביניהם כמו גם הבנה מהיכן הם באים בתוכנו ומה מהקולות מגדיל אותי ומה אולי תוקע אותי כבר שנים.

בקבוצה- האינטראקציות המתרחשות בין המשתתפים יכולות ללמד אותם על דפוסי התקשורת שלהם, על האופן שבו הם לוקחים מקום בקבוצה ועל האופן שבו הם נחווים ע"י אחרים.

הקבוצה משמשת כעין "מעבדה", מרחב בטוח ומעודד שינוי ובכך מתאפשר מבט עמוק פנימה על דפוסי התקשורת שלנו ויכולת לשוחח עליהם בכאן ועכשיו של החוויה החברתית בקבוצה.

בכך העבודה האישית נעשית לא ממבט חיצוני אלא תוך כדי חוויה אותנטית בקבוצה.


לקבוצת הפסיכודרמה מגיעים אנשים מסיבות שונות ומגוונות.

אנשים המחפשים שינוי, פריצת דרך או תובנות חדשות לגבי עצמם או על האופן בו הם פועלים, יכולים להיעזר בפסיכודרמה משום שהיא מאפשרת הסתכלות חדשה ונקודת מבט שונה מזאת שאליה הם רגילים. יש לה יכולת מופלאה לשחרר מקומות תקועים ולהגיע להארה רגשית.

אנשים יכולים להגיע לסדנא מתוך תחושה שהם מתקשים לבטא את עצמם רגשית, שחסר להם אומץ לבצע שינויים בחייהם, הם חווים זוגיות מאתגרת, רווקות מאוחרת, חרדות חברתיות, מצבי רוח מאתגרים, חוסר ביטחון עצמי, תחושת חוסר סיפוק במימוש ייעודי בחיים, רצון ליצור שינויים במערכות יחסים, התמודדות עם טראומות מהעבר, דפוסים חברתיים תקועים, רצון להשתחרר מרגשות לא טובים ולבנות כוחות נפש בריאים ושמחים.


התהליך הפסיכודרמטי מבוסס על האמונה כי כוח החיים נובע מן הספונטניות והיצירתיות הקיימים בכל אחד מאתנו


...............................

אבי הפסיכודרמה הינו יעקב לוי מורנו, יהודי שחי בווינה בזמנו של פרויד. 

מורנו היה חבר של פרויד, אבל בשונה ממנו- הוא שם הרבה דגש על החוויה, על הגוף, על היצירתיות ועל הדמיון. הוא האמין שבאמצעות ביטוי עצמי שלא מסתכם רק בדיבור- נוכל לפגוש בתוכנו עומקים משמעותיים, תובנות חדשות, ליצור חוויות מיטיבות ולגלות יכולת של גמישות בתגובות שלנו. 

במקום לדבר על הדרמות של חיינו, הוא הזמין את מטופליו לעשות את הדרמות הללו בחדר הטיפולים. 

במקום רק לספר לפסיכולוג על היחסים המורכבים שיש לי עם אבא למשל- הוא הזמין את מטופליו לפנות אל כיסא ריק, לדמיין שאבא יושב שם, ולומר לו את כל מה שאני רוצה לומר ואולי אף פעם לא אמרתי. יתרה מכך- אפשר גם להתיישב בכיסא הריק, להיכנס לרגע לנעליים של אבא, ולדבר בשמו. היכולת להיכנס לתודעה של האחר יכולה להיות מלמדת ומפרה מאוד.

בבסיס הנפש ישנה הספונטניות, וכהגדרתו אותה: היכולת למצוא תגובה חדשה למצב ישן ותגובה הולמת למצב חדש ולא מוכר. הילד הינו ספונטני דיו כדי לנוע בקלילות ממצב למצב ולא להיתקע סביב דפוס מחשבתי, רגשי ותפקודי. במהלך חיינו הנפש אוגרת בתוכה חוויות הגורמות לה להצטמצם ולהינעל על דפוסים מסויימים שאולי שומרים עליה בהיותה רכה בשנים אך לא יעילים בהיותה בוגרת. אך לצערנו ההרגל ממשיך והאדם נותר תקוע במרחב צר הפוגע בחייו ובחיי קרוביו. אמנם הספונטניות הינה מרכיב מולד באישיות שלנו, אך לצערנו זה מרכיב ההולך וקטן עם הזמן ועם אתגרי החיים. רובנו נהיים מקובעים, חוששים משינויים, מתקשים לאלתר כשצריך למצוא פתרון בכאן ועכשיו, מתקבעים על תגובות ורגשות שלא יעילים לנו מזה שנים רבות.

באמצעות הפסיכודרמה, טוען מורנו, האדם יכול לגלות ולבנות מחדש את כוח הספונטאניות שבו, שיעזור לו לצאת מאותם דפוסים ולגלות מרחבים חדשים בכל רבדי חייו. כשבסיס הנפש הינו הספונטניות והיכולת להשתנות, הדרמה של החיים נהיית המפגש של האדם עם כוחות חיים חוסמים והיכולת שלו להתגבר על אותו מחסום ולצאת מאפילה לאורה. אולי אפשר למצוא את המבט הזה באותו משפט עתיק ומלא אופטימיות האומר כי "תשובה קדמה לעולם", כלומר, היכולת להשתנות ולתקן קדמה לנפילה, להחטאה, לתקיעות ולסבל. 

............................



מה נעשה ונחווה בסדנת הפסיכודרמה של מכון נביעה?

בסדנא, לאחר שנשב למעגל פתיחה של וואלקאם, נצא מהכיסאות הנוחים אל המרחב המשחקי, על מנת לפגוש מחדש בכוחות חיים שהיו בנו כילדים. ניפגש עם היכולת לאלתר, להשתטות, לצחוק, לשחרר. 

באמצעות משחקי תיאטרון, תנועה ומוזיקה- נעורר בתוכנו את היצירתיות, הספונטניות והחיוניות של הנפש. אין צורך בכישרון משחק, אין גם צורך ביכולות אלתור, יש רק צורך בהסכמה להיזכר בגמישות הנפשית שהייתה בנו פעם, וברצון להפיח בה חיים מחדש. השימוש במרחב המשחקי נעשה ברגישות ובהתאמה ואמפטיה למקום האישי שכל אחד מהמשתתפים נוכח בו. כולם בסופו של דבר, וכל אחד בקצב הנכון לו- יחוו תנועה של שחרור וזרימה שמתחדשת בתוכם. 


הספונטניות תהיה השער כניסה שלנו אל עבודת העומק על הדרמות של חיינו. המשחק המשוחרר בקבוצה יעזור לקרח להפשיר, ולנו- לפגוש זה את זה בפשטות ובכנות יותר ויותר. האינטימיות הבין אישית תהיה הקרקע להעמקת הדרמה הקבוצתית. מורנו לקח את השימוש בדרמה עוד צעד מעבר לפיתוח ספונטניות וגמישות נפשית- הוא הזמין את מטופליו לשחק את הדרמה של חייהם- כאן במרחב הבטוח של הטיפול.

בכל מפגש של הסדנא, ייבחר בשלב מסויים אחד מחברי הקבוצה איתו נעמיק בעבודה של כשלושת רבעי שעה (מתוך 3 שעות). בעזרת המנחה הוא יתחיל לתרגם את הסיפור האישי שעימו הוא מגיע- אל תוך המרחב הדרמתי של הקבוצה: הוא יבחר מישהו שישחק את אבא, אחד אחר שישחק את אשתו, אחד את הבוס בעבודה וכן הלאה. 

כל דמות תקבל כמה משפטי מפתח אופייניים לה. הדמויות יכולות להיות גם דמויות פנימיות, כמו למשל- אני המפחד, אני השאפתן, אני הביקורתי ועוד. 

האפשרות לשחק את הדמויות השונות, ולאחר מכן לעמוד מבחוץ ולראות את חברי הקבוצה משחקים את התפקיד שנתתי להם, ואפילו לצפות באחד מהם משחק אותי ואת תגובתי לדרמה- יכול להיות רגע מאוד עוצמתי ופוקח עיניים. אנחנו לפתע מבינים הרבה יותר במדויק מה הרגש שקיים בנו באותם סיטואציות, מהם הטריגרים שמפילים אותי שוב ושוב לתגובות לא יעילות, אנחנו מאפשרים לעצמנו לומר ולבטא דברים שאף פעם לא אמרנו, מאפשרים לעצמנו לגעת במגוון רגשות, מאפשרים גם לעצמנו למצוא תגובות חדשות, יעילות יותר, כאלו שבאות מבחירה ולא מדפוס מקובע. בעקבות כך שהנושא עליו אנחנו מתמקדים- איננו נוכח רק במילים אלא גם בגוף, בקול, בדרמה חיה- היכולת לעשות שינוי פנימי היא גבוהה מאוד. כמו להכות בברזל בעודו חם.


בסדנא, במרחב שבין החימום המשחקי לבין עבודת העומק הפסיכודרמטית- ננוע בשלל מתודות ודרכי עבודה מפרים, מעוררים רגשית ומאפשרים התבוננות פנימה. נקיים עבודה בזוגות או בקבוצות קטנות, וניגע בעולמות העמוקים שבתוכנו באמצעות שיח, דרמה, מוזיקה, תנועה ודרכי הבעה יצירתיות נוספות. רק מתוך העבודה המשותפת של כל חברי הקבוצה- ייבחר אחד עימו נעמיק סביב דרמה מסויימת שהוא ייבחר לעבוד עליה באותו מפגש. 

מכיוון שכל המשתתפים בסדנא כבר צללו פנימה אל נפשם מתוך העבודה הרחבה שנעשתה ההשתתפות בדרמה של הפרוטגוניסט תהיה משמעותית לכולם. דרכו ודרך עולמות העומק שהוא יחשוף בפנינו- נוכל כולנו לפגוש את עצמנו ואת החלקים הדומים והשונים שבתוכנו. לאחר עבודת הפרוטגוניסט יתאפשר כמובן מרחב לשרינג (שיתוף)- היכן הדרמה של הפרוטגוניסט פגשה אותי. מעבר לכך שזה יאפשר לכל אחד ביטוי והתבוננות- זה גם יאפשר לפרוטגוניסט 'נחיתה רכה' בחזרה אל חיק הקבוצה, ביודעו שהוא לא היחיד שעולמות תוכן נפשי כמו אלו ששיתף עליהם- קיימות בחייו.


מעבר לחימום המשחקי, פיתוח הספונטניות, ועבודת עומק על הדרמות האישיות שמתרחשות לכל אחד בחייו- הקבוצה תהיה גם מרחב למחקר והתבוננות על מה מתרחש בי בכאן ועכשיו. הקבוצה הינה מעין קבוצת מעבדה, מעבדה לחקר יחסים בין אישיים. 

לכולנו ישנם דפוסים של תקשורת בין אישית, חלקם מיטיבים ויעילים עבורנו, חלקם פחות, מחלקם אנחנו סובלים לעיתים סבל רב. (למשל: בחברה אני תמיד תופס את תפקיד השתקן, לרוב לא מתוך בחירה אמיתית). בסדנא, בתוך מרחב קבוצתי בטוח, אמפטי, עם אנשים שבאו כדי לעשות עבודה ושינוי פנימי- ישנה הזדמנות לחשוף את המתרחש בתוכי במערכות יחסים, לדבר על זה, להתבונן על זה, לשמוע מאחרים כיצד הם חווים אותי, ולהעז לבצע שינויים משמעותיים, לבחור בדרכי פעולה וחוויה שונים ממה שהתקבע זה מכבר בתוכי! 

מורנו פיתח כלי באמצעותו אפשר לבחון את מפת היחסים בתוך קבוצה, בחינה שתסייע לכל יחיד לזהות את הדפוסים התקועים, את הכוחות, ואת היכולת לשנות. הכלי יאפשר לתכנים הבין אישיים הלא מדוברים שיש בחדר- לעלות אל רמת המודעות והשיח. הוא יעזור לנו לבצע שינויים מרחיקי לכת בדפוסי ההתקשרות הבין אישית שלנו, בתחושת הערך העצמי, ובחוויית הנוכחות שלנו בעולם.

אני מבטיח לכם שהסדנא הזו תהיה מסע משמעותי, מעמיק, יוצר שינוי, ומזרים חיים חדשים בעורקי הנפש הצמאים להתפתחות.

By yochai.zxc April 16, 2025
הרצאה שניתנה בכנס 'מועדים למשפחה' בחוה"מ פסח תשפה
By yochai.zxc March 19, 2025
התמודדות של נער עם תופעת הבריונות החברתית באמצעות כלים מעולם הפסיכודרמה
By yochai.zxc September 1, 2024
למה יש צורך בכריתת ברית נוספת בכניסה לארץ?
By yochai.zxc July 16, 2024
טיפול חשיפה לאירוע טרור טראומטי- באמצעות משחק השלכתי
By yochai.zxc May 13, 2024
יום העצמאות תשפד
By yochai.zxc April 23, 2024
מהו העומר, מתי היו מקריבים אותו, מדוע יש צורך לספור ימים ושבועות מהעומר עד חג העצרת, חג השבועות. ומדוע בכלל הוא נקרא בשם המוזר הזה, שלכאורה אינו מלמד אותנו על מהותו אלא רק על כך שהוא מתקיים לאחר שבעה שבועות מזמן הקרבת העומר. נראה שאין לו שום מהות עצמית אלא כולו מקושר עם ספירת העומר, מדוע? העומר הייתה מנחה שהקריבו בני ישראל ביום כניסתם לארץ. לאחר פטירת משה רבנו עומד יהושוע וחוגג עם העם את חג הפסח, חג שלא נחגג מאז השנה השנית ליציאת מצרים. מדוע חג זה לא התקיים מאז ועד הכניסה לארץ? נראה שעקב הנהגת ה' את ישראל במדבר- לא היה צורך לעם ישראל לזכור את יציאת מצרים. היא הייתה מוחשית וזיכרונה פסע עימם יום יום במדבר. אך רגע לפני הכניסה לארץ, רגע לפני הצלילה אל חיים מדיניים נורמטיביים, בהם הנהגת ה' הופכת להיות נסתרת יותר, בהם ישנה אפשרות לצלול אל תוך החיים החומריים והפוליטיים שיש בקיום מדינה, ובפרט שרגע לפני הכניסה מתו כל הדור אשר היה בזמן יציאת מצרים- יש צורך להיזכר בהיסטוריה, ברגע היווצרותו של העם הזה, ביציאת מצרים. מיד אחרי הכניסה לארץ עם ישראל מניף את מנחת העומר, בטקס ציוני נלהב בו כל העם מביט בכהן הקוצר את השיבולים מהשדה ומניפם מעלה, תוך אמירה כי מרגע זה ייפסק המן ונתחיל לאכול לחם מתבואת הארץ, תוך עמלנו להוציאו מהאדמה. זהו רגע המעבר מהנהגה ניסית שהתרחשה במדבר, להנהגה טבעית המתרחשת בארץ ישראל. כת הבייתוסין בימי התנאים טענו, כנגד הפרושים, חכמי ישראל- כי זמן ספירת העומר מתחיל מיד אחרי שבת חול המועד פסח. בפשט הם נראים ממש צודקים, הרי כתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת...". אך חז"ל, הפרושים, קבעו כי "ממחרת השבת" הכוונה- ממחרת יום טוב ראשון של פסח. מהי עומק המחלוקת ביניהם? נראה כי המחלוקת היא- בין מה למה מהלך ספירת העומר מותח חוט מקשר. הבייתוסין טענו כי החיבור הוא בין שבת לבין שבועות, זמן מתן תורה. לעומתם הפרושים טענו כי החיבור הינו בין חג הפסח, יום צאתנו ממצרים, לבין חג השבועות, מדוע? חז"ל אומרים על השבת כי הינה יום שהוא "קביעא וקיימא", קרי- קיים מאז ומעולם, והקב"ה הוא זה המקיימה וקובע זמנה. זאת לעומת מועדי ישראל ש "ישראל דקדישנהו לזמנים", קרי- ישראל הם המקדשים את המועדים וקובעים מתי הם יופיעו ברצף הזמן של השנה, על פי הזמן בו הם מקדשים את זמן מולד הלבנה, ראש חודש, ובפרט ראש חודש ניסן ("החודש הזה לכם ראש חודשים..."). חג הפסח הינו החג הישראלי, הלאומי. עם ישראל הוא הקובע זמנו בכל שנה ושנה, והוא היום בו נהיינו לעם! הפרושים באים ואומרים כי החוט המקשר צריך לחבר בין אותו יום לאומי לבין חג השבועות, היום של התורה, של האמונה, של הדת. החיבור בין לאום לדת איננו מלאכותי אצל עם ישראל, הוא הכרח אונטולוגי של כל תפיסת האמונה בעם הזה. בשונה משאר אמונות העולם בהם הדת היא אכן דת- אוסף חוקים הבאים מאלוק כלשהוא, ואין לדת זו שום קשר אל לאום מסוים, אצל עם ישראל הדת מקושרת בכל אופייה אל ההיסטוריה של האנושות ובפרט של העם הזה. היהדות איננה דת אלא אוסף של תודעה ומעשים של משפחה, של שבט היסטורי המעביר מדור לדור את תבנית מהלכו ההיסטורי, עושר מחשבתו ועומק מעשיו. לכן גם חג השבועות נקרא כך. אין לו קיום עצמי אלא כולו מחובר אל זמן יציאתנו ממצרים אשר ממנו אנו סופרים 49 יום וביום ה 50 אנו מקבלים את התורה, תורה המקושרת באופן אימננטי לזמן ההיסטורי. לעומת הפרושים, באו הבייתוסין וטענו כי החוט המקשר אמור לחבר בין השבת לבין חג השבועות, ולא בין חג הפסח לחג השבועות. כפי שאמרנו- השבת הינה יצירה אלוקית המנותקת ומורמת מההיסטוריה האנושית. היא נוצרה טרום תחילת המהלך ההיסטורי של העולם. היא מופיעה בבריאת העולם, זמן שהוא מעל הזמן, זמן שהוא מהות ונשמת הזמן, זמן אלוקי. החיבור בין השבת לבין חג השבועות מייצר תודעה כי התורה הינה דבר שהוא מעל הזמן, מעל ההיסטוריה האנושית, ואין קשר בינה לבין הלאומיות, בינה לבין האירוע ההיסטורי של יציאת עם עבדים ממצרים, אימפריית אותה תקופה. בכך ניסו הבייתוסים לייצר בעם ישראל תודעה דתית, לייצר הדתה, כפי שהרבה דתות תופסות את האמונה באלוקים. אמונה המנותקת מחיי העולם, מחיי עם, מחיי היסטוריה אנושית, שבטית ומשפחתית. הנצרות היא דוגמא לדת שכזו, דת שקוראת בקול גדול אל אלוקי השמיים, ושוכחת את אלוקי הארץ. חג השבועות, יום מתן תורה, הוא חג ללא תאריך ספציפי. התורה לא מזכירה את התאריך שלו אלא אומרת שיש לספור 7 שבועות מפסח ואז להגיע לזמנו של החג. החיבור בין הלאומיות שלנו לדתיות שלנו (מתן תורה)- הוא חיבור שמשאיר אותנו אלפי שנים על בימת ההיסטוריה, בתוך סיפורי הציביליזציות של הלאומים ובתוך השיח הפילוסופי\אמוני שבמרחב הדתי וההגותי. ספירת העומר מספרת לנו כיצד לגעת בנצח- ע"י שייכות עמוקה אל היום יום, אל הסופי, אל המתפתח והמשתלם.
By yochai.zxc March 21, 2024
פורים של המן ופורים של מרדכי
By yochai.zxc December 16, 2022
תיקון עולם באמצעות התערבבות באומות העולם ושליטה בכלכלה העולמית, או שמא באמצעות ריכוז ישראל בארצו והעמקה בתורה ומשם לצאת כאור לגויים
By yochai.zxc September 4, 2022
על עצים בהר הבית, מצבת אבן, ואמת מתחדשת תמיד
By yochai.zxc December 12, 2021
כמה טוב להרגיש איך הדרמה לוקחת את התכנים הרגשיים והבין אישיים ומעמיקה עימם, ומרימה אותם, ומתחילה ריפוי. והיום זכיתי לחוות את זה בתוך המרחב הווירטואלי המאתגר למדי (לפחות אותי).
More Posts