מהי פסיכודרמה?
פסיכודרמה הינה שיטה טיפולית וחווייתית העושה שימוש בטכניקות פעולה.
זהו תהליך של "הצגה", אשר בה המשתתף מציג את עולמו הפנימי -
שאיפותיו, חלומותיו, חוויות מהעבר וכד' - באמצעים מילוליים ולא מילוליים ובעיקר בפעולה דרמטית
תוך שימוש בכלים מעולם המשחק והדמיון.
מהלך הטיפול בפסיכודרמה כולל משחקי תפקידים והמחזת סצנות מהחיים האישיים של המשתתפים.
באמצעות פסיכודרמה לומד המשתתף כיצד ניתן לשנות מצבים ותגובות לא רצויות
ולפעול בדרכים חדשות על מנת לשפר את איכות חייו.
העבודה נעשית הן בקבוצות והן באופן פרטני,
כאשר בקבוצה ישנה, בנוסף לעבודה האישית, גם התמקדות בקשר שבין היחיד לקבוצה.
בעבודה במסגרת טיפול פסיכודרמה מתאפשרת התבוננות במגוון התפקידים האישיים והמקצועיים אשר ממלא אדם בחייו.
כאשר אדם מגלם דמות אחרת מעולמו, הוא למעשה מתנסה בתפקיד חדש ובכך מתקיימת הרחבה של רפרטואר התפקידים שלו.
האפשרות לפגוש דמויות מופנמות בתוכנו על הבמה הטיפולית-
היא אפשרות מגדילת תובנה פנימית ומאפשרת עבודה רגשית עמוקה.
המרחב הטיפולי נהיה מעין במה, במה המאפשרת שיח בין חלקים שונים בתוכנו,
על מנת למצוא איזון ביניהם כמו גם הבנה מהיכן הם באים בתוכנו
ומה מהקולות מגדיל אותי ומה אולי תוקע אותי כבר שנים.
בקבוצה- האינטראקציות המתרחשות בין המשתתפים יכולות ללמד אותם על דפוסי התקשורת שלהם,
על האופן שבו הם לוקחים מקום בקבוצה ועל האופן שבו הם נחווים ע"י אחרים.
הקבוצה משמשת כעין "מעבדה", מרחב בטוח ומעודד שינוי ובכך מתאפשר מבט עמוק פנימה
על דפוסי התקשורת שלנו ויכולת לשוחח עליהם בכאן ועכשיו של החוויה החברתית בקבוצה.
בכך העבודה האישית נעשית לא ממבט חיצוני אלא תוך כדי חוויה אותנטית בקבוצה.
אנשים המחפשים שינוי, פריצת דרך או תובנות חדשות לגבי עצמם או על האופן בו הם פועלים, יכולים להיעזר בפסיכודרמה משום שהיא מאפשרת הסתכלות חדשה ונקודת מבט שונה מזאת שאליה הם רגילים. יש לה יכולת מופלאה לשחרר מקומות תקועים ולהגיע להארה רגשית.
התהליך הפסיכודרמטי מבוסס על האמונה כי כוח החיים נובע מן הספונטניות והיצירתיות הקיימים בכל אחד מאתנו.
אבי הפסיכודרמה הינו יעקב לוי מורנו, יהודי שחי בווינה בזמנו של פרויד. בשונה מפרויד שטען כי בבסיס הנפש ישנו יצר המין והדרמה של החיים הינה הקונפליקט שישנו בין היצר לנורמות החברתיות, מורנו טען כי בבסיס הנפש ישנה הספונטניות, וכהגדרתו אותה: היכולת למצוא תגובה חדשה למצב ישן ותגובה הולמת למצב חדש ולא מוכר. הילד הינו ספונטני דיו כדי לנוע בקלילות ממצב למצב ולא להיתקע סביב דפוס מחשבתי, רגשי ותפקודי. במהלך חיינו הנפש אוגרת בתוכה חוויות הגורמות לה להצטמצם ולהינעל על דפוסים מסויימים שאולי שומרים עליה בהיותה רכה בשנים אך לא יעילים בהיותה בוגרת. אך לצערנו ההרגל ממשיך והאדם נותר תקוע במרחב צר הפוגע בחייו ובחיי קרוביו. באמצעות הפסיכודרמה, טוען מורנו, האדם יכול לגלות ולבנות מחדש את כוח הספונטאניות שבו, שיעזור לו לצאת מאותם דפוסים ולגלות מרחבים חדשים בכל רבדי חייו. כשבסיס הנפש הינו הספונטניות והיכולת להשתנות, הדרמה של החיים נהיית המפגש של האדם עם כוחות חיים חוסמים והיכולת שלו להתגבר על אותו מחסום ולצאת מאפילה לאורה. אולי אפשר למצוא את המבט הזה באותו משפט עתיק ומלא אופטימיות האומר כי "תשובה קדמה לעולם", קרי- היכולת להשתנות ולתקן קדמה לנפילה, להחטאה, לתקיעות ולסבל.
האדם בפנימיותו הוא חופשי, ודרמת חייו נעה על ציר הדיאלוג בין החופש הפנימי והשעבוד החיצוני. בכוח פנימיותו הוא מסוגל לחיות חיים מלאי השראה, אהבה, יצירה, אומץ, בריאות, ישרות ושמחה.